- פרובטיא
- פְּרוֹבַטְיָאf. (προβατεία) flock of sheep. Pesik. Shek., p. 13a>; Eth. Korb., p. 60a> (expl. אילים צמר, 2 Kings 3:4) פ׳ (Ar. פרוביטא, corr. acc.); Pesik. R. s. 16 פרומטוי or פרובטוי, (corr. acc., or פְּרוֹבַטְיָי׳); Yalk. Kings 227 פרובטא (corr. acc.).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
